Massékhet Pesaḥím 1

Første kapitlet av Massékhet Pesaḥím handlar om leiting etter ḥaméṣ, kor lenge ein kan bruke ḥaméṣ på dagen føre pesaḥ og om korleis ein kan kvitte seg med ḥaméṣ føre høgtida.

Massékhet Pesaḥím 1

Massékhet Pesaḥím 1:1

אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּֽוֹדְקִין אֶת־הֶֽחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל־מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְלָֽמָּה אָֽמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף. מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. בֵּית שַׁמַּאי אֽוֹמְרִים. שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָל־הַמַּרְתֵּף. וּנֵית הִלֵּל אֽוֹמְרִים. שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִֽיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָֽעֶלְיוֹנוֹת׃

Ved (det tente) lyset (om kvelden) på den fjortande (nisán) leitar dei etter ḥaméṣ (= surdeig) i lyset av ein kyndel. Kvar ein stad dei ikkje tek med seg ḥaméṣ til (nokon gong) er dei ikkje pliktige å leite på. Og korfor seier dei «to rader i kjellaren»? (Dette gjeld på) ein stad dei tek med seg ḥaméṣ til. Bét Sjammái seier: «(Ein leitar gjennom) to rader over alle de synlige flatene i kjellaren;» men Bét Hillél seier: «(Berre) dei to ytre radene som er øvst.»

Massékhet Pesaḥím 1:2

Misjná

אֵין חֽוֹשְׁשִׁין שֶֽׁמָּא גֵּֽרְרָה חוּלְדָּה מִבַּֽיִת לְבַֽיִת. וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם. (דְּ)אִם־כֵּן מֵֽחָצֵר לְחָצֵר. וּמֵעִיר לָעִיר. אֵין לְדָבָר סוֹף׃

Ikkje treng dei vera redde for at ein ḥuldá (ei snømus) kan ha drege med seg (ḥaméṣ frå hus til hus eller frå stad til stad (att, etter at leitinga var over); for om så, (kunne ein like gjerne ha sagt) frå tun til tun og frå by til by, (og det hadde) ikkje vore ende på saka.

Kommentar: Snømus og røyskattar er kjente for at dei hamstrar mat når dei kan og dreg han med seg frå stad til stad.

Jerusjalmí

אָמַר רִבִּי יוֹנָה הכין צורכה מתני’ מֵעִיר לְעִיר וּמֵֽחָצֵר לְחָצֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִבַּֽיִת לְבַֽיִת. אִם חוֹשֵׁשׁ אַתְּ מֵעִיר לְעִיר אַתְּ חוֹשֵׁשׁ מֵֽחָצֵר לְחָצֵר. אם חושׁשׁ אַתְּ מֵחָצֵר לְחָצֵר חוֹשֵׁשׁ אֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אִם חוֹשֵׁשׁ אֶתְּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אַתְ חושֵׁשׁ מּבַּֽיִת לְבַֽיִת׃ אָמַר רִבִּי יוֹסֵה אֲפִילוּ כמתני’ אתיא היא. אֵין חֽוֹשְׁשִׁין שֶֽׁמָּא גֵּֽרְרָה חוּלְדָּה מִבַּֽיִת לְבַֽיִת. וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אִם־כֵּן מֵֽחָצֵר לְחָצֵר. וּמֵעִיר לָעִיר. אֵין לְדָבָר סוֹף׃ שֶׁאִם מִבַּֽיִת לְבַֽיִת אִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לא כָּל־שׁכן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אִם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אִי אַתְּ חוֹשֵׁשׁ לא כָּל־שׁכן מֵֽחָצֵר לְחָצֵר. אִי אַתְּ חוֹשֵׁשׁ לא כָּל־שׁכן מֵעִיר לָעִיר. יְכוֹלִין הֵן כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְדּוֹק חֲמֵצָן כְּאֶחַת׃

Jerusjalmí: Sa rebbí Joná: «Korfor treng misjná å seie ‘frå by til by’ og ‘frå tun til tun’ og ‘frå stad til stad’ og ‘frå hus til hus’? Om du er redd for (at snømusa dreg ḥaméṣ) frå by til by, er du (dermed òg) redd for (at ho dreg han) frå tun til tun; og om du er redd for (at ho dreg han) frå tun til tun, reddest du òg (for at ho dreg det) frå stad til stad; om du reddest (for at ho dreg han) frå stad til stad, da reddest du (òg for at ho dreg han) frå hus til hus.» Sa rebbí José: [*** fortsetting kjem ***]

Massékhet Pesaḥím 1:4

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֽוֹכְלִין כָּל־חָמֵץ וְשֽׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֽוֹכְלִין כָּל־אַרְבַּע וְתוֹלִין כָּל־חָמֵשׁ וְשֽׁוֹרְפִין בִּתְחִילַת שֵׁשׁ׃

Rebbí Meír seier: «Dei et (ḥaméṣ) heile den femte (timen) og brenner han i begynnelsen av den sjette.» Men rebbí Jehudá seier: «Dei et (ḥaméṣ) heile den fjerde, og held på han heile den femte, og brenner (han) i begynnelsen av den sjette.»